גישת הכלכלה האקולוגית שיש ליצור תנאים של יעילות שבהם העקרונות האקולוגיים יתקבלו ויאומצו באמצעות יצירת תשתית מתאימה ותכנון ארוך טווח שיתחשב בצרכי העסקים והתושבים ויוכל להתקבל בהסכמה אצל כול הגורמים הרלוונטיים. בתהליך כלכלי שמאפשר "קיימות" ניתן לשלב את השיפור באיכות, באמצעות הפיתוח, עם השיפור הכמותי באמצעות הצמיחה,  על ידי העיצוב מחדש של הסביבה באופן שיגדיל את צמיחת העיר אך לא יגדיל את ניצול משאבי הקרקע. ( 2006Herman Daly). על פי גישה זו  ישנן שתי אסטרטגיות שיכולה העירייה לנקוט כדי להביא לפתרונות סביבתיים אלו : תופעות של פלישת עסקים לדירות מגורים מתגברת כאשר אזורים עירוניים עוברים  תהליך של ירידה עירונית בגלל עזיבת התושבים  בגלל הזנחה של התשתיות והעיצוב הסביבתי ולכן  פעולות שאינן בהיקף תקציבי גדול יכולות להביא לשינוי התדמית כפי שהתבצע בלב תל אביב ברוטשילד ובשכונת פלורנטין  כשהעירייה שיפרה את האזורים האלו על ידי פיתוח תשתיות, גינון, אפשרה לפתוח פאבים ומסעדות ומיצבה מחדש  את הסביבה כמתאימה לאוכלוסייה יאפית צעירה. פעולות אלו יצרו מצב שערך הדירות בסביבה עלה ותוך כדי התהליך הזה התרוקנה מעסקים שנמצאו במקום רק בגלל המיקום הזול .

פעולות רציניות ומושקעות יותר בניהול משאבי הקרקע העירונית שדרשו  הליכי  תכנון, איגום משאבים ושיתוף פעולה בין העירייה ליזמים פרטיים, החלו להתבצע באמצע שנות התשעים ונמשכים בהווה והביאו לשינוי  מקיף בתפרוסת  העסקים ומיקומם בעיר תוך ניצול מרבי של הקרקע העירונית והמיצוב של העיר בחזית החדשנות והעיצוב הסביבתי. לעירייה יש נכסי קרקעות שהתקבלו מהטמפלרים עם קום המדינה ( 40% מקרקעות העיר). במסמך חזון העיר של עירית תל אביב נכתב בין היתר כי "אחת מהאסטרטגיות לפתוח סביבה עירונית אטרקטיבית מטעמים של פיתוח כלכלי ושל חיסכון בקרקע נדירה ושל דימוי חדשני חייבים לבנות בנינים גבוהים וגבוהים מאוד" ולכן כחלק מהתכנון הכולל שיזמה העירייה היו שיתופי פעולה עם אנשי הון להקמתם של בנייני משרדי גבוהים רבים באזורים של המרכז העירוני הראשי CBD ובזרוע המערבית ב"סיטי" החדש על קו החוף בדרום תל אביב ובזרוע המזרחית לאורך איילון. הבניינים נבנו בצמוד לנתיבי תחבורה עיקריים ומאפשרים נגישות לאוכלוסייה אבל המרכזים מופרדים מאזורי המגורים. האדריכל דני קייזר מהנדס העיר לשעבר כתב על התהליך(כלכליסט 2009) : "לאורך שנות השמונים  כשנתיבי איילון עוד לא נסללו ומרכז העסקים היה ברוטשילד החל תהליך של הידרדרות באזור "לב העיר" והחלה פלישת משרדים לדירות מגורים ותושבים החלו לעזוב את האזור ואיכות החיים ירדה. בתגובה לכך החלה העירייה להקים את המע"ר לאורך איילון  והחל תהליך כפול כאשר לאורך איילון התפתחו המגדלים ומשכו אליהם את המשרדים מתוך דירות המגורים, הדירות שהתפנו חזרו לתפקד כדירות מגורים ומרכז העיר התחיל לצמוח". על התכנון העירוני בתל אביב כדי לפתור בעיות בעירוב שימושי הקרקע אפשר לקרוא במחקר על ארגון עצמי ותכנון בתל אביב. 

היתרונות בהקמת המגדלים הגבוהים הינן רבים בהיבטים הכלכליים וגם בהיבטים האקולוגיים : 

1. כתוצאה מהבנייה לגובה קיים ניצול יעיל של משאבי הקרקע העירונית על ידי ריכוז וציפוף הפעילויות במיקום מסוים על קרקע לא גדולה מה שמאפשר תכנון וחשיבה לטווח ארוך של כלל הפעילויות גם לצרכים עתידיים.

2. יצירת אלטרנטיבה חלופית למיקום הקודם באמצעות הוזלה של היחידות המשרדיות עבור השוכרים כתוצאה מההיצע הגדול של משרדים . 

3.  בהיבט התפקודי ריכוז העסקים עם זיקה משותפת מייעל את הפעילות העסקית ומניב רווחיות .

4. מאפשר כניסה של עסקים נוספים לעיר והגדלת היצע התעסוקה לתושבים.

5. יצירת "כלכלה מקיימת" ודינאמית במהלכה נבנים יותר ויותר מגדלים גם לצורכי דיור ועסקים תוך שמירה על ניצול יעיל של הקרקע לטובת הדורות הבאים שמבטיח את הצמיחה העירונית העתידית.

6. התהליך מאפשר פינוי קרקע לטובת המרחב הציבורי ויצירת תשתיות ציבוריות לרווחת התושבים כמו מבני ציבור, חניונים וגינות.

7. מאפשר פתרון לבעיות סביבתיות הגורמות לנזקי התושבים.